הטיפול בחתול
הזואולוג והאנתרופולוג המפורסם, דסמונד מוריס, כתב שהחתול הוא סתירה. שום בעל חיים לא פיתח קשר כול כך קרוב ואינטימי עם בני אדם, ובו בזמן שמר על מידה כה רבה של עצמאות, חופש תנועה ופעילות. החתול, לדברי מוריס, מנהל חיים כפולים; בבית הוא חתלתול מתפנק וחביב ובחוץ הוא טורף בוגר ופראי.
חתול הוא חיית מחמד נהדרת. קל לגדל אותו, והוא מעניק הרבה אהבה ומכניס שמחה הביתה. אך כדי שהחתול יהיה מקור הנאה וחבר אמיתי, הוא זקוק לסביבה מתאימה. בסך הכל, אין לו דרישות רבות, אבל יש לזכור שהוא חתול ולא בן אדם והוא מתייחס לסביבה בדרך ייחודית לו, והצרכים שלו שונים במקצת מאלה שלנו.
הצרכים הבסיסיים של החתול הם: מזון חתולים מתאים, למקור מים זמינים בכל עת, ארגז חול נקי במקום מתאים מנקודת ראות חתולית, מקומות מתאימים לשריטה ולטיפוס, מקומות קטנים סגורים למחצה להתכרבל בהם.
החתול אמנם מבלה שעות רבות בשינה, אבל הוא זקוק גם לעניין כדי לספק את סקרנותו הרבה, ולאפשרות להוציא מרץ בדרכים חתוליות מהנות, לרוץ, לקפץ ולטפס.
אם רוצים שהוא יהיה חבר נאמן וטוב, חשוב לשים לב לשפת הגוף שלו ולכבד אותם ולא לצפות שיהיה מוכן בכל רגע רק לשעשע אותנו או להתפנק. לכל חתול יש אופי ייחודי וכדאי להכיר אותו ולהתחשב בו. הגדלת הרווחה של החתול לא רק שאינה באה על חשבון בני הבית, אלא אף מגדילה את הרווחה של כל בני המשפחה.
אם יש לחתול תנאים בסיסיים טובים הוא מתנהג נהדר וכיף לגדל אותו. אם בכל זאת צצות בעיות התנהגות, יש לבדוק מה גורם לבעיה ולטפל בה ללא דיחוי.
|
|
|
|
